פוסט אישי

 

עוד סיבוב, עוד מגש מלא, עוד, עוד כלים לפנות. נמאס לי מהחתונה הזאת, ונמאס לי מחתונות
בכלל. כל פעם זה חוזר על עצמו, וזה כבר מתחיל להימאס עליי כל החתונות האלה. לא יצא

לי לראות עדיין חתונה אחת שונה מהשנייה, או חתונה רגילה או חתונה הפוכה. אני מעדיף
חתונה רגילה ולא הפוכה שבה קודם כל אוכלים ורק אחרי זה החופה, מה שהופך את האירוע
הזה ליותר ארוך וקשה לי, אבל היתרון בזה הוא שאז יש לנו הפסקה יותר גדולה, ויש לנו
יותר זמן מת, וככה אנחנו עובדים כביכול יותר לאט ויותר רגוע. אבל עדיין מסיימים
מאוחר. גם היום יום חמישי, אז בכלל נסיים יותר מאוחר. מילא זה היה חתונה באמצע
השבוע. היום חתונות מתחלקות לשניים, לדעתי. הסוג הראשון זה הסוג הרגיל, הבנאלי,
השגרתי- שבו יש אולם או גן אירועים, יש את החופה בהתחלה, לא לפני הקבלת פנים עם
האפריטיף והשתייה, ואז אחרי החופה ניגשים לאוכל- למנה העיקרית ולקינוח בשלב יותר
מאוחר. ויש כאלה זוגות שגם מחלקים את המנות ובין לבין עושים את הריקוד סולו הקבוע

שלהם ובין לבין גם, לפעמים, יש גם ריקודים. הסוג השני הוא היותר מקורי או יותר
איכותי- שבו החתונה נערכת במקום לא קונבנציונלי, תחת כיפת השמיים או על איזה הר,
באמת מקום אחר לגמרי לא שגרתי, ושיש בו כל מיני הפתעות שהחתן או הכלה חשבו עליהם
מראש. אלה באמת חתונות יצירתיות שלוקחות אותך למקום אחר שהוא לא חתונה. חתונה
מהסוג הראשון, הרגיל, הם יותר מסיבתיות ויותר פורמאליות כאלה מאשר חגיגיות כמו
הסוג השני. למשל ראיתי חתונה של איזה זוג שהבעל הוא בריטי, והם עשו את החתונה
בסגנון של כנסייה, אך עם רב דתי יהודי, ובכלל הם עשו חתונה שהיא יותר ייחודית,
למשל הם הוסיפו מין בוטקה כזה שבו אתה מצטלם לבד או עם מי שבא לך, ממש כמו בתחנה
המרכזית, עם הארבעה תמונות שיוצאות ביחד, ואז הם מוסיפים את זה לאלבום תמונות עם
הקדשה.או חתונות בהן הכינו הדפסה על חולצות בפתח תקווה או בכל עיר אחרת עם כיתוב שונה על החולצה עם תאריך האירוע וזה מזכרת למוזמנים.
רעיונות כאלה ואחרים מוסיפים טעם לחתונה והופכים אותה לאחת כזאת שהיא קצת
יותר מקורית.